התשובה הסובייקטיבית מאד פשוטה, סרטים כל כך ישנים שהם מרגישים כאילו נוצרו בתקופה אחרת, בדרך כלל זו התקופה שלפני שנולדנו. עבורי אלה סרטים שנוצרו עד סוף שנות ה-70, עבור הבן שלי אלה סרטים שנוצרו לפני 2010...
אבל שנינו ראינו ביחד את מלחמת הכוכבים מ-1977 ומאד נהנינו, עוד לא ניסיתי עלי את אודיסאה בחלל מ-1968 אבל יש לי תחושה שגם מזה הוא ייהנה, וכבר דיברנו על יצירות המופת הסנדק והסנדק 2 מתחילת שנות ה-70 שבזכות הסיפור המשפחתי המורכב מצליחות להיות על-זמניות, אז אולי צריך תשובה אחרת?
סרטים שנוצרו בתקופה שבה היה אפשר לצלם רק בשחור ולבן, הם בוודאות אולד'יס, וכך גם סרטים "פורצי דרך" שהיו הראשונים בצבע או שצולמו בשחור ולבן ונצבעו אחר כך בטכניקולור, אבל המעבר משחור לבן לצבע היה הדרגתי יחסית ואין שנה חותכת להצביע עליה.
לכן אקבע כאן בצורה לא מתחייבת את השנה -1960, כל סרט שנעשה עד 1959 ייחשב בעייני כ"אולדי'. זה גם מסתדר בצורה מסוימת עם המוזיקה, שנות ה-60 הם הביטלס, הביץ'-בויס ועוד רבים שאני מקשיב להם באופן קבוע, בעוד שירי שנות ה-50 כבר לא ממלאים לי את הפלייליסט. בשנות ה-60 יש סרטים שראיתי ואהבתי בכמות לא רעה, בשנות ה-50 מרבית הסרטים זרים לי.
רצה הגורל ויש לי 105 סרטים ברשימה (מתוך 460 סרטים) שיצאו לאקרנים לפני 1960, מה שמעיד בעיקר שהרשימה שעשיתי מאזנת לא רע בין רשומות פופולריות (שמתמקדות בסרטים חדשים), לבין רשומות של מבקרי קולנוע מהסוג המזלזל ונפוח החשיבות העצמית ששם דגש רב מדי על יצירות מהעבר הרחוק.
אז אלה עשרת הסרטים הראשונים ברשימה. נדבר עליהם ואחר כך נראה את הרשימה במלואה.
1. "האזרח קיין" (מקום שני בכל הזמנים לאחר הסנדק) הוא תעלומה בעיניי, לא אחת הוא נחשב לסרט הטוב ביותר בכל הזמנים, אפילו יותר מהסנדק, אבל זה לא סרט שחוזרים וראים בכל פעם שתחושת נוסטלגיה אופפת אותנו. הוא כנראה דורש פוסט נפרד על חשיבותו. בינתיים אתם מוזמנים קצת לקרוא עליו באתר "אאוריקה" ואוסיף שזה הסרט שהמציא את השימוש ב"פלאשבקים" כדי לתאר סיפור בסדר לא כרונולוגי. גם אורסון וולס בהחלט זכאי לפוסט משלו על כל פועלו ולא רק על הסרט הזה.
2. קזבלנקה (מקום רביעי בכל הזמנים) דווקא כן הפך לסרט בצפיית חובה כל פעם שבא לכם להיות רומנטיים ונוסטלגיים, אבל גם נוצרה תרבות של צפייה בסרט דווקא בחג ההודיה כך שאמריקאים רבים יודעים לדקלם אותו בעל פה כמעט כמו שאני מדקלם את גבעת חלפון.
"We'll always have Paris" הפך כבר מזמן למטבע לשון בכדי לתאר תקופה טובה שנגמרה, ולהבדיל "I think this is the beginning of a beautiful friendship" שהפך למטבע לשון דווקא לתיאור תקופה טובה שמתחילה. משפטים שזכורים שכאלה הופכים אתה סרט לנצחי וגם היום, ממרחק של יותר מ-80 שנה, קל להתחבר אליו.
3. על הקוסם מארץ עוץ מ-1939 (מקום 12 בכל הזמנים) אני חושב שאין טעם להרחיב, כולם כולל כולם מכירים אותו, העיבוד יוצא הדופן לספר של פרנק ל. באום שהחל בשחור לבן (בקנזס) ופתאום עבר לצבע בארץ עוץ (אחד הראשונים ליישום הטכניקולור וזה שעשה זאת הכי טוב עד אותה עת), היה בעצם הסרט שחשף את מרבית צופיו בכלל לאפשרות של קולנוע צבעוני. גו'די גרלנד ששוותה את לב כולם ואוירת הפנטזיה הנהדרת נשארו נגישים גם עכשיו. כל העיבודים החדשים, נפלאים ככל שיהיו, לא הצליחו למחוק את הרושם העז של אותו סרט ראשוני.
פעם עשינו את הניסוי של צפיה בקוסם מארץ עוץ במיוט, בזמן שברקע מתנגן "הצד האפל של הירח" של פינק פלויד וההתאמה בין הסרט לתקליט בהחלט מדהימה (לפחות בחציה ראשון של הסרט). נסו ותהנו.
4. שיר אשיר בגשם (מקום 13 בכל הזמנים) - ג'ין קלי השחקן והרקדן חתום על הסרט גם כבמאי שותף, אבל מה שעשה את הסרט הזה לבלתי נשכח הוא בלי ספק שיר הנושא בו הוא רוקד ושר בגשם תוך כדי הסתובבות על עמוד וגרם למליוני אנשים לחקות אותו בכל פעם שהם שיורד גשם והם רואים עמוד. ואם הם לא יודעים לרקוד הם שורקים את הנעימה הזכירה.
5. אלפרד היצ'קוק, אחד הבמאים הגדולים בכל הזמנים, הצליח להכניס שני סרטים לעשרת הגדולים של האולדי'ס, ורטיגו במקום החמישי (מקום 18 בכל הזמנים) ו"צפון על יד צפון מערב" במקום ה-9 (מקום 37 בכל הזמנים).
ורטיגו נחשב על ידי רבים כסרט הטוב ביותר בכל הזמנים (וכך גם בכמה רשימות שסקרתי), והוא מותחן פסיכולוגי מורכב, צפון על יד צפון מערב אמנם הקדים את סרטי ג'יימס בונד, אך היום היינו אומרים שהוא "סרט ג'יימס-בונדי". סרט ריגול כיפי לצפיה וקארי גרנט בהחלט מביא איתו סטייל שנשאר לתמיד.
6. אחתום את ההרחבה ב"חלף עם הרוח" (מקום 20 ברשימת הטובים מכל הזמנים) - שעדיין מרגש אותי
התקווה של סקארלט כל פעם שאמרה "Tomorrow is another day" ו-"Frankly, my dear, I don't give a damn" הותיר לבבות שבורים רבים ברחבי העולם והוא פשוט עובר את מבחן הזמן בקלות, אולי ב לל שכבר אז הוא נחשב לסרט תקופתי וגם בסטנדרטים של היום הוא נחשב לשובר קופות (למעשה ייתכן שבהתאמה לאינפלציה הוא עובר את הנוקמים-סוף המשחק)
בחגיגות ה-80 לסרט התעוררו ארגוני ה-WOKE שטענו שהסרט לא מייצג את השחורים בצורה נאה (סרט על הדרום האמריקאי בזמן מלחמת האזרחים...) נקווה שזה לא יפגע בנצחיות הסרט (אגב, כוכבת הסרט השחורה, האטי מקדניאל, לא יכלה ללכת להקרנת הבכורה החגיגית כי ב-1939 עדיין לשחורים היה אסור להיכנס לאותו קולנוע עם לבנים, כך שהסרט עצמו בהחלט עדיין צולם בתקופה גזענית ושיקף זאת לא רע, אבל גם סייע לשנות זאת כשהאטי היתה השחורה הראשונה שזכתה באוסקר והראשונה שהשתתפה בטקס)
וזו הרשימה הגדולה, רק אציין שבעוד אני חושב שה-50 הראשונים מייצגים, ה-50 האחרונים כוללים הרבה סרטים שהופיעו רק ברשימה או שתיים ואני בטוח שבהמשך, ככל שאוסיף את רשימות חלקם ייעלמו מ-100 הראשונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה